כניסה
למערכת
ט.מ.ל
PAYCHECKS
לחץ להרשמה
מרכז ידע וחדשות
מרכז ידע וחדשות
04.01.2015

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

חוקי העבודה, ברובם, יש סעיפים הקובעים סנקציות פליליות כלפי מי שמפר אותם, שיכולות להגיע אפילו לעונשי מאסר למי שאינו מקיים הוראות מסוימות שבחוק, כאשר חלק מהעבירות חמורות במיוחד, כמו אי העברת ניכויים ליעדם, שניתן, ע"פ חוק הגנת השכר להטיל על המעסיק עד שנתיים מאסר.

אך בפועל, כמעט לא התבצעה אכיפה פלילית, ולמעשה כל חוקי העבודה סבלו מתת אכיפה, וכמעט שלא הוגשו כתבי אישום כנגד המעסיקים שהפרו את החוקים.

למצב האמור מספר גורמים, מיעוט פקחים של משרד הכלכלה. וגם משום שהליך פלילי הוא ארוך, מורכב, כפוף לדיני ראיות של המשפט הפלילי, ודיני העבודה בלאו הכי אינם נמצאים במקום גבוה בסדר העדיפות של פרקליטות המדינה, ועוד סיבות נוספות שהתוצאה של כולן היא  תת אכיפה, ישנם עבירות פליליות ישנם עבריינים ובפועל לא נעשה כמעט  כלום, עד כדי כך שלמעסיק "השתלם" לעבור על חוקי העבודה ולא לתת לעובד את הזכויות המגיעות לו, משום שהוא כמעט לא לקח על עצמו סיכון, החשש היחיד של מעסיק כזה היה שהעובד יתבע את זכויותיו הכספיות בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, שהוא בתורו יחייב את המעסיק בסכומים המגיעים לעובד, מבלי להוסיף אפקט של ענישה,  והרי ידוע שחלק מהעובדים כלל לא תובעים את זכויותיהם בבית הדין,  ונוצר מצב שדחף מעסיקים עבריינים לעבור על חוקי העבודה - בשיטת "מצליח".

על מנת לשנות את המצב, וכחלק מהמלחמה בתופעה גוברת ומתרחבת של אי ציות לחוקי העבודה, חוקקו את ה"חוק להגברת האכיפה בעבודה"  אשר סעיף המטרה של החוק אומר, "מטרתו של חוק זה, להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה", זהו חוק שנועד, להגביר אכיפה של חוקים אחרים – חוקי העבודה, להטיל את החובה לדאוג לקיום הוראות החוק גם על מי שנושא במשרה ניהולית, ולקצר את התהליך להענשת מעסיקים שלא פועלים ע"פ החוק. 

יובהר כי לא מדובר בחובות חדשות, אלא אמצעי אכיפה יעילים יותר להוראות הקיימות כבר.

החידוש הוא, שהכניסו למעשה מנגנון של אכיפה מנהלית בצד האפשרות לנקוט הליכים פלילים, וקיימת  אפשרויות מצד אחד לנקוט הליכים מנהליים של הטלת עיצום כספי מבלי שיצטרכו לעבור את כל המסלול שנדרש בהליך פלילי. ומצד שני, נגד מעסיקים שהם עברייני חוק קשים, כגון אלו שבכוונה לא משלמים לעובדים שכר מינימום, או שמנכים סכומים מהשכר שאסור לנכות אותם, או שהעבירות חוזרות ונשנות וכדו', ייתכן בהחלט שיעדיפו לנקוט כנגדם בהליכים פליליים על פני ההליך המנהלי.

 

 

אכיפה פלילית

אכיפה מנהלית

ההליך הראשוני

חקירה פלילית – כפוף לדיני הראיות

ביקורת מנהלית והתרשמות המפקח

נטל ההוכחה

מעבר לכל ספק סביר

דומה להליך אזרחי (51%)

גורם המעניש

בית דין לעבודה (הליך ארוך)

משרד הכלכלה (הליך קצר)

אכיפת צווי הרחבה

אין

יש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בפועל, החוק מעניק לפקחים של משרד הכלכלה סמכויות של שוטר לחקירה, דרישת מסמכים וכדומה, אי שיתוף פעולה עם המפקח, או הכשלת מפקח במילוי תפקידו הן עבירות פליליות בפני עצמן הנושאות עונש מאסר.

מאז אישור החוק גוייס כוח אדם נוסף למשרד הכלכלה לצורך האכיפה המנהלית, קוצר זמן הטיפול בתיקי חקירה, ובמקביל חל גידול משמעותי בתלונות שהוגשו ע"י עובדים כנגד מעסיקם.

העיצום הכספי:

  • עבירה על כל אחת מ-58 חוקי העבודה תהווה עילה להטלת "עיצום כספי"  של בין כ-5,000 – כ-35,000 ₪ על המעביד והמנכ"ל
  • על עבירה שנמשכת על פני תקופה ניתן להטיל קנס נוסף בגובה 2% מגובה העיצום על כל יום הפרה
  • בהפרה החוזרת על עצמה תוך שנתיים מההפרה הקודמת יוטל על המפר כפל קנס
  • הקנס יוטל ע"י משרד הכלכלה, ללא צורך בניהול הליך משפטי כלשהוא
  • הקנס יוטל על כל מקרה של עבירה, ועל כל עובד לגביו נעברה העבירה
  • הקנס הוא מנהלי וע"כ נדרש לשלמו גם אם בדעת המעסיק לפנות לוועדת ערר
  • תשלום הקנס אינו גורע מאחריותו הפלילית של המעסיק, אך בד"כ יבוא במקומו וישאיר את המעסיק ללא כתם פלילי

החוק קובע שלוש דרגות חומרה אשר לפיהם ייקבע גובה הסכום של העיצום כספי שיוטל על המעסיק ע"פ חוק זה.

הקבוצה הראשונה היא של העבירות הקלות יותר, עליהם העיצום הכספי יהיה בגובה של כ-5000 ₪, ומדובר בעיקר על עבירות "רישומיות", כגון אי ניהול פנקס חופשה, אי רישום שעות נוכחות, אי מתן הפסקות, אי תליית מודעה בהתאם לחוק שכר מינימום, העסקת נשים ללא אישור או ללא הסכמה – במועדם בהם אישור כזה נדרש ע"פ חוק עבודת נשים, וכדו'.

הקבוצה השנייה היא של עבירות חמורות יותר, עליהם העיצום הכספי יהיה בגובה של כ-20,000 ₪,  ומדובר על עבירות לפי חוקי המגן, שפוגעות בתנאי העבודה ובשכר, כגון אי מתן חופשה שנתית בהתאם להוראות החוק, אי תשלום דמי חופשה, אי תשלום שכר שעות נוספות, אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה, אי מתן מכתב על תקופת העבודה בעת סיום יחסי העובד והמעביד, אי מסירת תלוש שכר, ניכוי מהשכר שלא ע"פ חוק הגנת השכר, העסקה בזמן חופשת לידה, ועוד.

הקבוצה השלישית, היא של עבירות בעלות דרגת חומרה הגבוהה ביותר, עליהם יוטל עיצום כספי בגובה של כ-35,000 ₪, כגון העסקה בשעות נוספות בלי היתר – גם אם מדובר בהסכמת העובד ובשכר מלא (בניגוד להיתר הכללי המגביל את מספר השעות הנוספות השבועיות שמותר להעסיק עובד), העסקה ביום המנוחה השבועית ללא היתר, אי תשלום שכר מינימום, הלנת שכר, אי העברה ליעד של סכומים שנוכו מהשכר, העסקת נער מתחת לגיל המותר, פיטורין או פגיעה במשרה או בהכנסה של עובד או עובדת בניגוד לחוק עבודת נשים ללא היתר, פיטורי עובד המשרת במילואים (מרגע קבלת הצו), אי ביצוע תשלומי פנסיה מכוח צו ההרחבה לפנסיית חובה, ועוד.

בהפרה שלא במסגרת העסק, כגון מי שמעסיק עוזרת משק בית וכדומה, ניתן להטיל עיצום כספי בגובה מחצית מהסכומים האמורים.

לדוגמה, בשנת 2013 הוטלו עיצומים כספיים בגובה כ-660,000 ₪ על מעסיקים שלא הקפידו על מסירת "הודעה לעובד על תנאי העבודה",  וכ-5,900,000 ₪ על הפרת הוראות חוק שכר מינימום.

מאחר ומפקחי התמ"ת זוכים לסמכויות נרחבות, והם למעשה משמשים גם כשופטים וגם המוציאים לפועל,  החוק כולל בעיקר מקרים שניתנים להוכחה בביקורת רגילה, שאינם מצריכים יותר מדי עדויות, והם הפרות שניתן בקלות להוכיח אותם באמצעות מסמכים או באמצעות תשאול וכדומה, ואילו הוראות חוק שקשה להוכיח את הפרתם, או מקרים שנתונים לפרשנות, לא נכללו ב"חוק" (חוקי השוויון וכדומה)

נקודה נוספת, החוק מטיל אחריות אישית גם על המנכ"ל של חברה וניתן להטיל עליו עיצום כספי בגובה  50% מהסכום שמוטל על המעסיק בעבירה דומה.

חלק נוסף בחוק, מבקש למנוע התקשרויות עם קבלני שירותים שאינם מבטיחים תנאי שכר וזכויות עובדים, ומטיל אחריות, ובכלל זה גם אחריות פלילית, על מזמין שירות - בתחום השמירה, אבטחה, ניקיון והסעדה אצל קבלני שירותים בתחומים אלו, באופן שהוא עצמו ייחשב כמי שהפר את זכויותיהם, ויהיה חשוף לעיצום כספי או להליך פלילי כאילו הוא עצמו המעסיק הישיר שלהם, למרות שאין בין מזמין השירות לעובדים אלו יחסי עובד ומעביד.

כדי למנוע מעצמו סנקציות אלו, על המעסיק לוודא ולדאוג שעובדי הקבלן שמבצעים אצלו את העבודה מקבלים את  זכויותיהם הסוציאליות ע"י המעסיק הישיר שלהם - קבלן השירות, כמו"כ, עליו לקבוע דרך יעילה באמצעותו יוכלו עובדי הקבלן להתלונן אצלו על פגיעה בזכויותיהם, כמו"כ, נקבע כי  כבר בעת כריתת החוזה בינו לבין הקבלן, על החוזה לכלול סעיפים המפרטים את תנאי העובדים.

לדוגמה, חברה שמזמינה שירותי שמירה וניקיון אצל חברה שמתמחה במתן שירותים אלו, הופכת למעשה, מכוח החוק, לאחראית גם לזכויותיהם של עובדי הקבלן שאתו היא התקשרה.

יצוין כי האחריות לא חלה על כל חוקי העבודה אלא על הוראות הליבה של חוקי העבודה, כגון, מתן חופשה לפי חוק חופשה שנתית, תשלום על ימי חופשה, איסור העבדה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועית ללא היתר, תשלום על העסקה במועדים אלו, ניכוי מהשכר, העסקת נער שלא ע"פ החוק, הלנת שכר, שכר מינימום, הפרשות לפנסיה לפי צווי ההרחבה,  ועוד.

החוק קובע דרכים באמצעותם יוכל המעסיק להוכיח שעשה כל שביכולתו על מנת למנוע הפרות אלו, ובכלל זה העסקה של "בודק שכר מוסמך" ובכך לקיים את חובתו ולהימנע מהסנקציות שבחוק.

לסיכום, כדי להימנע מהסנקציות האמורות חשוב ביותר לנקוט בפעולות הבאות:

1. לשלוט, לשנן, ולהשתלם בדיני העבודה ובצווי ההרחבה באופן שוטף (אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש)

2. לוודא שכל הוראות חוקי העבודה אכן מיושמים בפועל (אצל מזמין שירות חשוב לעשות זאת באמצעות בודק שכר מוסמך על מנת שזה יעניק הגנה בתנאים מסויימים, למעסיק ולמנכ"ל)

3. קביעת נהלים ובקרה שוטפת, באמצעותם ניתן לעקוב שאכן ההוראות מבוצעות באופן קבוע ללא חריגה.  

 

מאמר זה נכתב ע"י יועץ המס אהרן ויזל הינו כללי ותמציתי. מטרתו להבהיר מעט את הכללים בנוגע לקופה אישית לפיצויים. המאמר אינו מתייחס לכל ההיבטים האפשריים והמשמעויות הנגזרות מהנושא, ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.

 





צור קשר
נשמח לעמוד לשרותך | 03-7552500