-----------------------------------------------
כניסה
למערכת
ט.מ.ל
PAYCHECKS
לחץ להרשמה
מרכז ידע וחדשות
מרכז ידע וחדשות
17.05.2016

חישוב דמי ביטוח לאומי לעצמאי ושכיר – כל מה שצריך לדעת

 

ביטוח לאומי לשכיר ועצמאי ומה שביניהם

כל תושב ישראל מגיל 18 חייב להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, למעט אישה נשואה שהיא עקרת בית ובן זוגה מבוטח, ולמעט מי שעלה ארצה ונעשה תושב ישראל לראשונה מעל לגיל 62.

שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות לשכירים ולעצמאים מחושבים באחוזים מהכנסות המבוטח. האחוזים משתנים ממבוטח אחד לשני, לפי המצב האישי, מקור ההכנסה והמעמד הביטוחי.


דמי הביטוח

ע"י תשלום דמי הביטוח רוכש המבוטח זכויות ביטוחיות למגוון גמלאות הביטוח הלאומי ומכאן ששיעור דמי הביטוח הוא פועל יוצא של היקף הזכויות הביטוחיות הנרכשות ומספר הגמלאות להן הוא מבוטח, ועל כן ההבדלים בין עובד אחד למשנהו.

לדוגמה, "בעל שליטה" שמועסק בחברה שבשליטתו, לא יהיה מבוטח לעניין דמי אבטלה ולעניין פשיטת רגל של החברה, ולכן שיעורי דמי הביטוח שינוכו ממנו ושהחברה תשלם עבורו יהיו נמוכים יותר.

לגובה ההכנסה יש השפעה נוספת על שיעורי הביטוח.
על הכנסה חודשית שעד 5,678 ₪ משלמים דמי ביטוח באחוים נמוכים יותר (שיעור מופחת).
על ההכנסה החודשית שמעל 5,678 ₪  ועד 43,240 ₪ משלמים אחוזים גבוהים יותר (שיעור מלא)
ועל הכנסה חודשית שמעבר ל-43,240 ₪ אין תשלום של דמי ביטוח. זהו בגדול גם הסכום המקסימאלי שניתן לקבל מאת המוסד לביטוח לאומי בגמלאות מחליפות השכר השונות.

מה בין עובד עצמאי לעובד שכיר?

1. עובד שכיר - מבוטח גם בביטוח אבטלה, וגם בביטוח למקרה של פשיטת רגל של מעסיקו.
עובד עצמאי - אינו מבוטח בביטוחים אלו.
(ראוי לציין כי בימים אלו הוגשה הצעת חוק לפיה גם עצמאים יהיו זכאים לדמי אבטלה מסויימים).

2. עובד שכיר - מעסיקו משתתף בתשלומי דמי הביטוח, ובנוסף על המעסיק בלבד מוטלת החובה לבצע את כל פעולות הגביה, הדיווחים והעברת התשלומים שלו ושל העובד למוסד לביטוח לאומי.
עובד עצמאי - חייב להירשם כעצמאי בביטוח הלאומי, סופג לבדו את כל הוצאות דמי הביטוח, והוא גם זה שאחראי על ביצוע התשלום והעברת הדיווחים למוסד לביטוח לאומי.

3. עובד שכיר - לא ייפגעו זכויותיו עקב פיגור בתשלום דמי הביטוח, שהמעביד חייב בתשלומם או עקב אי תשלומם.
עובד עצמאי - זכויותיו עלולות להיפגע, אם לא נרשם או אם פיגר בתשלום דמי הביטוח.

גביה מעצמאים

עצמאי משלם במהלך השנה מקדמות על חשבון דמי הביטוח לפי הערכת ההכנסות שיהיו לו באותה שנה. הערכות מבוססות על ההכנסות בשנים הקודמות או על הצהרות שנמסרות ע"י העצמאי.

לאחר הגשת הדוח השנתי הסופי לרשות המיסים, יערוך המוסד לבטו"ל חישוב מחדש ובהתאם לכך יידרש העצמאי להשלים, או יקבל חזרה את הפרשי דמי הביטוח.
במקביל יערך חישוב מחדש של גימלאות מחליפות השכר ששולמו למבוטח ואשר גובה הזכאות מבוסס על ההכנסות מהעסק, כגון דמי מילואים, דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה וכדומה.

מומלץ מאוד לעצמאים להתאים את גובה המקדמות להכנסות הצפויות ואפילו יותר מכך ולא להסתמך ע"כ שלאחר הגשת הדו"ח השנתי בין כה וכה תיערך התחשבנות סופית. זאת משום שלתשלום בשיעור נמוך מהנדרש תהיה השפעה שלילית במקרה של פגיעה בעבודה במהלך השנה. במקרה כזה דמי הפגיעה ישולמו לו לפי הגובה ההכנסה שעליה שולמו מקדמות – גם אם בסופו של דבר הדו"ח השנתי שיוגש בהמשך יראה על הכנסות גבוהות יותר.
במקרה זה הוא יידרש מצד אחד להשלים את דמי הביטוח החסרים אך הגמלה לא תגדל בהתאם ("גמלה חוסמת").

ניתן להיווכח, שבכל הקשור לדמי הביטוח ולזכויות לגמלאות השונות, ישנה עדיפות להיחשב כשכיר.
בעיקרון, הקביעה אם מבוטח ייחשב כשכיר או כעצמאי תיעשה על פי "המבחנים לקיום יחסי עובד ומעביד" ואין זה נתון כלל לבחירה.

בתי הדין לעבודה קבעו מספר מבחנים לפיהם יקבע כי מתקיימים "יחסי עובד ומעביד", ולמרות שהפסיקות הרלוונטיות עסקו בעיקרם בנושאים הנוגעים לדיני עבודה לעניין עצם הזכאות למגוון הזכויות הסוציאליות מכוח חוקי העבודה השונים, מבחנים אלו משמשים גם לעניין הביטוח הלאומי ומס הכנסה.

המבחנים העיקריים אשר בהתקיימם ניתן לקבוע שמדובר ביחסי עובד- מעביד הם:

1.  מבחן המרות והשליטה – יחסי עובד ומעביד מאופיינים ביחסי מרות.

2.  מבחן כלי העבודה - יחסי עובד ומעביד מאופיינים בכך, שהמעסיק הוא זה שמספק את כלי העבודה איתם מבצע העובד את העבודה והוא זה שדואג לאחזקתם ותיקונם.

3.  מבחן ההשתלבות – ביחסי עובד ומעביד העובד משתלב במנגנון העסקי של המעביד והוא מהווה חלק מהצוות שמביא ליצירת המוצר המוגמר, או שהוא מהווה חלק מהמערך הארגוני של העסק.

4. מבחן הקשר האישי -  כאשר ישנה הקפדה שהעבודה תתבצע דווקא על ידי העובד עצמו, וכל החלפה או מילוי מקום ע"י אדם אחר מצריך אישור מהמעסיק, מדובר ביחסי עובד ומעביד.
אך, כאשר הדבר היחיד שחשוב למשלם הוא שהעבודה תתבצע, ללא הקפדה על זהות המבצע, אין כאן יחסי עובד ומעביד.

יצויין, כי ישנם מבחני עזר נוספים, ולפעמים מתקיימים רק חלק מהמבחנים. במקרים אלו הקביעה תיעשה לפי מכלול הנסיבות הרלוונטיות והמבחנים שמתאימים למקרה הנדון.

לעניין חוק הביטוח הלאומי "עובד עצמאי" ייחשב אם הוא עונה על אחד מאלה: 
1.  מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
2.  מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע – 4,732 ₪.
3.  מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו החודשית עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע -  1,420 ₪.

עצמאי, שעונה על אחד מהתנאים הנ"ל אך הכנסתו נמוכה מ-25% מהשכר הממוצע לחודש - 2,366 ₪ שהיא הכנסה המינימלית לעניין זה, או אם יש לו הפסדים, ישלם דמי ביטוח על סכום מינימאלי זה כאילו שזו הכנסתו.

עצמאי, שאינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל הינו "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.

במקרים רבים, המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות לגמלאות, עקב אי הקפדה על סיווג נכון של המסלול הביטוחי.
כגון מקרים של נשים שלפי המבחנים הנ"ל לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואופי ההתקשרות היתה כשל פרילנסרים, ובכל זאת הגמול שולם להם באמצעות תלוש שכר, כדי לחסוך בכל הכרוך בפתיחת תיק עצמאי ברשויות המס השונות.
תביעתן לדמי לידה נדחה, משום שהמוסד לביטוח לאומי קבע שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד וכי תלוש השכר לא מבטא כלל את אופי ההתקשרות האמיתי, וע"כ המסלול הביטוחי בו הם בוטחו אינו רלוונטי ותביעתן נדחתה.
במקביל הם נדרשו לשלם את דמי הביטוח על הכנסותיהם, והפעם כעצמאיות...

למרות האמור, ובהתאם ל"צו לסיווג מבוטחים", ישנם עיסוקים אשר בהתקיים תנאים מסויימים, ההתייחסות למבוטחים אלו, בכל דבר ועניין  הקשור לביטוח לאומי תהיה כאל שכיר, ומשלם הגמול יחוייב לבטח את המבוטח כעובד, גם אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד קלאסיים.
כגון עובד ניקיון,  מרצה, מדריך טיולים, מלווה רפואי, הופעה אומנותית ועוד, בכפוף לתנאים שבצו.

העסקת בן משפחה

כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה (אחד ההורים, ילד, נכד, אח/ות), המוסד לביטו"ל אינו מסתפק רק  במבחנים הרגילים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אלא שהוא בוחן באופן מעמיק הרבה יותר את אופי העסקה, ובכלל זה אם היה צורך בהעסקת בן המשפחה, ואם כשהופסקה העסקתו של בן המשפחה, הועסק עובד אחר במקומו ובמקרים רבים דוחה תביעות לגמלאות מצד העובד בן המשפחה, בנימוק שמדובר בהעסקה פיקטיבית או בעזרה וולנטרית בין בני משפחה ולא בעובד שיש לו זכויות כ"עובד"

מומלץ למי שמעסיק את בן זוגו או בן משפחה קרוב אחר ליצור יחסי עובד ומעביד מוקפדים כולל העברת משכורת בצורה שניתן יהיה להוכיח תשלומים אלו. משום שהפסיקה מחמירה מאוד בדרישות להוכחת העבודה בפועל של בן המשפחה וקיומם של יחסי עובד ומעביד, זאת על מנת למנוע דיווחים פיקטיביים וניצול זכויות ביטוחיות של הביטוח הלאומי.

להלן מבחנים נוספים שמתאימים לבדיקת יחסי העבודה כאשר מדובר בהעסקת קרוב:
האם משלמים את מכלול הזכויות הסוציאליות חופשה, הבראה, הפרשות פנסיוניות וכדו'.
האם תשלום השכר קבוע, מחזורי ומתאים לסכום שבתלוש השכר (עדיף בבנק).
האם קבלת שכר אינה מותנית במצב הכלכלי של העסק, כפי שנוהגים עם כל העובדים הרגילים.
האם הועסק עובד מחליף בזמן היעדרות.
האם גובה השכר ריאלי לתפקיד.                                                                                               
האם ישנה מסגרת שעות עבודה כפי שיש לשאר העובדים באותו מקום עבודה.
האם בן המשפחה אינו נוהג מנהג בעלים בעסק.

תיאום דמי ביטוח

על-פי חוק הביטוח הלאומי, עובד או מקבל פנסיה מוקדמת המועסק אצל כמה מעסיקים או משלמי פנסיה, מנכה לו המעסיק המשני או משלם הפנסיה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא על כל השכר (חלק העובד).
בחלק מהמקרים ייתכן וינוכו לעובד או למקבל הפנסיה דמי ביטוח גבוהים מהנדרש.
כדי למנוע ניכוי יתר של דמי ביטוח, על עובד כאמור למסור למעסיק המשני הצהרה על גובה ההכנסה שלו אצל המעסיק העיקרי (בטופס שמספרו 644) ובהתאם לכך יחשב המעסיק המשני את שיעורי הביטוח לעובד תוך שהוא מחשב לו את שיעורי דמי הביטוח המופחתים שלא נוצלו אצל המעסיק העיקרי.

 


מאמר זה נכתב ע"י יועץ המס אהרן ויזל הינו כללי ותמציתי. מטרתו להבהיר מעט את הכללים. המאמר אינו מתייחס לכל ההיבטים האפשריים והמשמעויות הנגזרות מהנושא, ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני

 





צור קשר
נשמח לעמוד לשרותך | 03-7552500