כניסה
למערכת
ט.מ.ל
PAYCHECKS
לחץ להרשמה
מרכז ידע וחדשות
מרכז ידע וחדשות
01.02.2013

סעיף 37 לפקודת מס הכנסה - מיסוי בני זוג - זיכוי בחישוב מאוחד

סעיף 37 לפקודת מס הכנסה - מיסוי בני זוג - זיכוי בחישוב מאוחד

                                                                                             

 רז איצקוביץ ,רו"ח (משפטן)

 

רקע: נקודות הזיכוי נוצרו על מנת להקל את נוחות חישוב הזיכויים, אך הן למעשה שוות כסף אשר מופחת מתשלום המס שחל על העובד. ערך נקודת זיכוי אחת בשנת המס 2008 הוא 2,268 ₪ שנתי (189 ₪ חודשי). סעיף 37 מעניק בתנאים מסויימים נקודת זיכוי אחת, במהלך השנים האחרונות הוא תוקן מספר פעמים, במאמר זה נדון בסוגיה זו:

1.              כללי:

1.1.      סעיף 37 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), קובע כי יחיד תושב ישראל, שהוכיח לפקיד השומה כי בשנת המס כלכלת בן זוגו היתה עליו זכאי לנקודת זיכוי אחת נוספת. בהתאם לכך, אדם שבן זוגו אינו עובד, וכן אין לו הכנסה חייבת ממקור אחר (דמי אבטלה, דמי לידה, פנסיה וכדומה), זכאי לנקודת זיכוי נוספת.

1.2.      נקודת הזיכוי ליחיד ניתנת בכפוף לעמידה באחד מהדרישות הבאות (בלשון הסעיף: "יחיד מוטב"):

1.2.1.      הוא או בן זוגו הגיע לגיל פרישה (להלן: "דרישת גיל הפרישה").

1.2.2.      הוא או בן זוגו עיוור או נכה, כמשמעותם בסעיף 9(5) לפקודה (להלן: "דרישת הנכות").

1.3.      עד ליום 31.12.04, לפי נוסחו של סעיף 37 לפקודה, הזכאות לנקודת הזיכוי היתה לגבי כל יחיד ולא רק למי שעונה להגדרה יחיד מוטב. קרי, עצם העובדה שבן הזוג לא עבד זיכתה אוטומטית בנקודת זיכוי נוספת.

1.4.      החל מיום 1.1.05 נקבע בתיקון 144 לפקודה, כי בשל הקשיים לגביית מס בריאות המוטל על עקרות בית, בוטל סעיף 37 לפקודה, ועל ידי כך הוטל, בעקיפין, על עקרת הבית חובת תשלום מס בריאות.

עם זאת, נקודת הזיכוי תמשיך להינתן ליחיד תושב ישראל במידה שיקיים את דרישת גיל הפרישה, וזאת במטרה להקל על בני גיל הזהב לאחר פרישתם מעבודה.

כפועל יוצא מהשינוי בסעיף 37, נוצר צורך בתיקונים מקבילים בפקודה. לפיכך, בוצעו מספר תיקונים מקבילים בסעיפים 38, 39, 40 ו-66 לפקודה, שבהם ישנה התייחסות לסעיף 37 לפקודה.

1.5.      החל מיום 1.1.06 בתיקון 151 לפקודה, במטרה להקל על נטולי היכולת, הורחבה הגדרת יחיד מוטב בסעיף 37 לפקודה שתכלול, בנוסף לדרישת גיל הפרישה, גם את אפשרות לזכאות לנקודת הזיכוי על ידי עמידה בדרישת הנכות. תיקון זה הובהר בהוראת ביצוע 9/2007 (שומה) במסגרת ריכוז השינויים בדוחות ליחידים לשנת המס 2006. בהוראה כאמור נקבע שבמסגרת טופס 1301 יש לתת ביטוי לעמידה בדרישת הנכות (מילוי חלק יב' סעיף 50 לטופס).

 

2.              השאלה המשפטית:

האם בסיטואציה שבה בן הזוג האחר הינו בעל הכנסות גבוהות שהינן פטורות לפי סעיף 9(5) לפקודה, בן הזוג הרשום יהיה זכאי לנקודת הזיכוי לפי סעיף 37 הדורש שכלכלת בן הזוג האחר תהיה עליו.

 

3.              דיון ומסקנות:

3.1.      שילובו של סעיף 37 לפקודה, בחישוב חבות מס של תא משפחתי, מפורטת הן בסעיף 65 לפקודה – חישוב מאוחד והן בסעיף 66 לפקודה – חישוב נפרד.

3.2.      לעניין החישוב הנפרד, הרי שהוראות סעיף 66(ג)(2) לפקודה קובעות כי יחיד מוטב יהא זכאי לחצי נקודת זיכוי, מכוח סעיף 37 לפקודה, ובלבד ועומדים בתנאי סעיף 37 לפקודה. מכאן, הזכאות לזיכוי כפופה לכך שבן הזוג של אותו יחיד מוטב אינו מפיק הכנסה כלל ו"כלכלת בן הזוג עליו". לפיכך, במידה ובן הזוג מפיק הכנסה הרי שהזכאות לזיכוי מכוח סעיף 37 לפקודה נשללת מאותו יחיד, לרבות אם ההכנסה מסווגת כהכנסה פטורה מכוח סעיף 9(5) לפקודה.

"66(ג)    אלה ההוראות שיחולו לגבי החישוב הנפרד:

...........................

 

(2)    לענין זכאות לפי סעיף 37 של יחיד מוטב, כהגדרתו באותו סעיף, תובא בחשבון ½ נקודת זיכוי בלבד, ולא תהא זכאות לנקודות זיכוי לפי סעיפים 38 ו-39."

3.3.      לעניין החישוב המאוחד, הרי שהוראות סעיף 65 לפקודה, קובעות את המסגרת הנורמטיבית, לפיה יש למסות בני זוג כיחידה אחת, כך שלצורכי מס יראו את הכנסת בן הזוג האחר כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחוייב על שמו.

3.4.      סעיף 38 לפקודה הדן בזיכויים להם זכאי יחיד, המבצע חישוב מאוחד, בעד בן זוג עובד, נקבע כי יחיד מוטב יהא זכאי לנקודת הזיכוי מכוח סעיף 37 וזאת ללא קשר לעמידה בתנאי סעיף 37 לפקודה – בן הזוג אינו מפיק הכנסה.

"38.

(א)        בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא בן-זוג רשום והכנסתו החייבת כוללת את הכנסת בן-זוגו, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הכנסת בן-זוגו הושגה מיגיעתו האישית מעסק או משלח-יד או מעבודה לרבות הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (1) עד (6) להגדרתה שבסעיף 1, יובאו בחשבון ¼נקודת זיכוי לפי סעיף 36, ½1 נקודות זיכוי אם הם אינם זכאים לנקודת קיצבה לפי סעיף 40(א), ו-¾1 נקודות זיכוי אם הם זכאים לנקודות קיצבה כאמור ולענין יחיד מוטב כהגדרתו בסעיף 37 תובא בחשבון גם נקודת זיכוי כאמור באותו סעיף."

ההיגיון העומד מאחורי אמירה זו הינו שלמעשה, לצרכי מס רואים כאילו בן הזוג לא הפיק הכנסה הכלל ובן הזוג הרשום הפיק את מלו ההכנסה "לבדו".

3.5.      אישוש למסקנה המפורטת בסעיף 3.4 לעיל ניתן לקבל גם בעיון בקובץ הפרשנות של פקודת מס הכנסה (החב"ק), בהתייחסו לסעיף 37 לפקודה, שבו נקבע מפורשות כי הוראות סעיף 37 לפקודה יחולו גם במקרה בו הייתה לבן הזוג הכנסות, בין אם פטורות ובין אם חייבות, והיחיד או בן זוגו עונים להגדרת "יחיד מוטב", ונערך להם חישוב מאוחד, הרי שתקום זכאות לנקודת הזיכוי לפי סעיף 37 לפקודה לאותו היחיד.

לסיכום, ובמענה לשאלה המשפטית, הרי שבמידה ובני הזוג מבצעים חישוב נפרד לצורך קביעת המס החל על הכנסתם החייבת, הרי שהעובדה כי לבן הזוג ישנה הכנסה ואפילו אם היא פטורה מכוח סעיף 9(5) לפקודה, מונעת מבן הזוג האחר את הזכאות לחצי נקודת זיכוי מכוח סעיף 37 לפקודה אפילו אם הוא יחיד מוטב, שכן לכאורה "כלכלת בן הזוג אינה עליו".

ברם, במידה ובני הזוג מבצעים חישוב מאוחד לצורך קביעת המס החל על הכנסתם החייבת, הרי שהוראות סעיף 38 לפקודה מעניקות לבן הזוג הרשום נקודת זיכוי מכוח סעיף 37 לפקודה ובלבד שבן הזוג הרשום או בן זוגו עונים להגדרת יחיד מוטב. לעניין החישוב המאוחד חשוב להזכיר גם את פס"ד ברלינסקי נ' פקיד השומה ירושלים ע"א 311/75 שבו נקבע כי המונח הכנסה המפורט בסעיף 65 לפקודה, משמעו הכנסה חייבת, קרי הכנסה לאחר ניכויים קיזוזים ופטורים שהותרו לפי דין. לפיכך, במידה והכנסותיו של בן הזוג האחר פטורות לפי סעיף 9(5) לפקודה, תיוחס לבן הזוג הרשום ההכנסה החייבת (לאחר הפטור) של בן הזוג האחר.

 

(*) כל האמור במאמר זה הינו על דעת הכותב בלבד ואינו משקף את עמדת רשות המסים.
 
 
 





צור קשר
נשמח לעמוד לשרותך | 03-7552500