-----------------------------------------------
כניסה
למערכת
ט.מ.ל
PAYCHECKS
לחץ להרשמה
מרכז ידע וחדשות
מרכז ידע וחדשות
16.06.2015

חישוב פיצוי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין – עבירה פלילית

חישוב פיצוי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין – עבירה פלילית

פיצוי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין

עובדים שכירים תלויים מאוד במשכורת שהם אמורים לקבל מהמעסיק, ובעיתוי בו המשכורת תשולם. לרוב, ההוצאות השוטפות, חיובי כרטיסי האשראי, והחיובים השונים בחשבון הבנק מותאמים למועד בו המשכורת אמורה להיות משולמת.
 
מעסיק שאינו משלם את המשכורת בזמן עלול לגרום לעובד נזקים כלכליים חמורים, כמו המחאות שחוזרות, משכנתא שאינה משולמת וקושי לנהל משק בית מסודר.

אכיפת החוק כנגד מעסיקים שאינם משלמים שכר במועד מתבצעת הן במישור הפלילי באמצעות בתי הדין לעבודה, והן במישור המנהלי ע"י הטלת "עיצום כספי" בשיעור של כ-35,000 ₪.
ראוי להדגיש כי הקנס המנהלי האמור נועד כצעד ענישה, והוא אינו מגיע לעובד ששכרו הולן.
הליכים אלו נעשים ע"י משרד הכלכלה אשר בשנים האחרונות הגביר באופן משמעותי את אכיפת דיני העבודה, ובכלל זה גם את הנושא של תשלום שכר עבודה במועד.

בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מעסיק שמלין שכר ואינו משלם במועד אף לא שכר מינימלי בגובה שכר המינימום, עובר עבירה פלילית לפי חוק שכר מינימום, זאת בנוסף לאיסור של הלנת שכר.

בנוסף להליכים האמורים, העובד יכול לתבוע ממעסיקו פיצויי הלנת שכר בהליך אזרחי שמטרתו, הן הרתעת מעסיקים מלאחר את תשלום שכר העבודה, והן כדי לכסות נזקים שייתכן ונגרמו לעובד בעקבות האיחור.  
.
כדי לחשב את סכום הפיצוי שניתן לתבוע בהליך אזרחי חשוב לדעת כי המועד לתשלום שכר העבודה הוא בתום החודש בעדו הוא משולם,  המשמעות היא שאנו זכאים לקבל את המשכורת בתום יום העבודה האחרון של החודש. (ישנן צורות העסקה שלגביהן נקבע בחוק מועדים אחרים, אך ברירת המחדל היא המועד האמור)

למרות האמור, שכר ייחשב כ"שכר מולן" המזכה בפיצוי רק אם הוא שולם אחרי התשיעי לחודש העוקב.
במקרה כזה המעסיק יידרש לשלם פיצויי הלנת שכר לכל תקופת האיחור, כלומר, החל מהיום האחרון של החודש בעדו הוא משולם.
   
בסעיף 17 לחוק הגנת השכר שתי חלופות לחישוב הפיצוי, תוך שהוא קובע שהחישוב שיביא לתוצאה גבוהה יותר מבין שתי החלופות יהיה זה שיקבע את גובה הפיצוי.
נכון להיום, השיטה הרלוונטית יותר לחישוב הפיצוי היא החלופה הראשונה משום שהיא זאת שתביא לתוצאה גבוהה יותר והיא קובעת כי:
עבור השבוע הראשון של ההלנה גובה הפיצוי הוא 5% מהשכר המולן.
עבור שאר השבועות גובה הפיצוי לכל שבוע או חלק משבוע הוא 10% מהשכר המולן.

לדוגמה:
מעסיק ששילם את שכר חודש פברואר בסך 10,000 ₪ רק ב-31/03,  
מדובר למעשה ב-4 שבועות של איחור ועוד חלק משבוע (החל מהיום האחרון של חודש פברואר), והפיצוי יחושב באופן הבא:
עבור השבוע הראשון 5%  
בעד השבועות האחרים – כולל השבוע החלקי 10% לכל שבוע 40% (4*10)
המעסיק במקרה זה יחויב בפיצויי הלנה בסך 4,500 ש"ח שהם 45% מהשכר.

את התביעה על פיצויי ההלנה ניתן להגיש עד שנה אחת מהיום בו העובד היה אמור לקבל את שכרו - אם הוא עדיין לא קיבל את השכר כלל. ואם השכר כבר שולם, אך הוא שולם באיחור והתביעה היא על פיצוי ההלנה בלבד,  במקרה זה ניתן להגיש את התביעה עד 60 יום מיום קבלת השכר בפועל, ובאישור מיוחד של בית הדין לעבודה, עד 90 יום.
במקרים המפורטים בחוק והנוגעים למעסיק שמלין שכר באופן סדרתי, תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

למרות שכל עובד שנפגע יכול לתבוע את מעסיקו על הפיצוי האמור, רבים נמנעים מהגשת תביעה והדבר נובע ממספר סיבות, או מתוך הבנה למצב כלכלי קשה של מעסיק, או משום שהם נרתעים מהצורך לשכור עורך דין ולבזבז זמן יקר  לצורך דיונים משפטיים, אחרים חוששים מפיטורין או הרעת תנאים בעקבות פתיחת חזית מול המעסיק. 

נוסף על כך, המציאות אינה כה פשוטה וניתן לראות שהנטייה של בתי הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.
הסיבה העיקרית לכך היא דווקא משום שהסנקציה כ"כ מחמירה ולא פרופורציונלית (כ-500% ריבית במונחים שנתיים). ואולי כאן ניתן לחוש במלוא עוצמתו את הפתגם "תפסת מרובה לא תפסת",  הרצון של המחוקק להחמיר באופן קיצוני עם המעסיקים העוברים על החוק הביא לכך שבתי הדין ממעטים לקבוע פיצויי הלנה מעבר לריבית רגילה. 

נציין שהחוק מאפשר לבית הדין להפחית פיצוי הלנת שכר ואף לבטל אותו אם הוא השתכנע שההלנה היתה בתום לב ומתוך טעות בלתי נשלטת על ידי המעביד, או אם השכר לא שולם בגין חילוקי דעות בין המעביד לעובד על עצם זכאות העובד לתשלום, וזאת בתנאי שהסכום הכספי שלא היה במחלוקת בין הצדדים שולם במועד.
אם בית הדין השתכנע בנסיבות התביעה שהמעביד הלין שכר מינימום של עובד, הוא רשאי לקבוע שיעורי פיצוי מוגדלים בהרבה לעומת הלנת שכר רגיל.

פיצויי הלנת פיצוי פיטורים 

"המועד לתשלום פיצויי פיטורים", הוא ברוב המקרים ביום הפסקת יחסי עובד ומעביד.
למרות זאת, פיצויי הפיטורים ייחשבו כמולנים המזכים את העובד בפיצוי בגין ההלנה, אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם.
גובה הפיצוי יהיה בהתאם לתקופת האיחור:
איחור של עד 15 יום מ"המועד לתשלום", אינו מזכה בפיצוי כלשהוא.
איחור של בין 16 ימים ועד 30 ימים מ"המועד לתשלום", מזכה בפיצוי בגובה הפרשי הצמדה לתקופה שמהמועד לתשלום ועד ליום שבו שולמו בפועל.
איחור של מעל 30 ימים מ"המועד לתשלום", מזכה בפיצוי בגובה הפרשי הצמדה לתקופה שהמועד לתשלום עד ליום התשלום בפועל, בתוספת 20% לכל חודש איחור, על הסכום הכולל של הפיצויים והפרשי ההצמדה -  בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
לדוגמה, עובד שפוטר ב-30/04 ופיצויי הפיטורין בסך 50,000 ₪ שולמו בפועל רק ב-31/07, ולצורך הדוגמה נניח שהמדד עלה בתקופה זו ב-2%.
מדובר למעשה ב-3 חודשים של איחור. והפיצוי יחושב באופן הבא:
בשלב הראשון נוסיף לסכום הקרן את גובה עליית המדד:  50,000*2%=1,000 ₪
בשלב הבא נחשב על הסכום הכולל 20% פיצוי לכל חודש איחור:  51,000*20%*3=30,600 ₪ 

בסה"כ העובד זכאי ל-81,600 ₪ (50,000 ₪ קרן, 1,000 ₪ מדד, ו- 30,600 ₪ פיצויי הלנה)
.
גם כאן בית-דין מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, אם פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה:
חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים.
חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד.
העובד לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הדרושים לעניין קביעת עצם הזכות לפיצויי הפיטורים או לגביי שיעורם.
מי שזכאי לקבל את פיצויי הפיטורין או את חלקם מקופת פיצויים מכוח תשלומים ששילם לה מעביד, יהיה זכאי לפיצויי הלנה, אם המעביד לא הודיע לחברת הביטוח שהוא משחרר את קופת הפיצויים לטובת העובד או שהמעביד לא העביר לחברת הביטוח טופס 161 של מס הכנסה - תוך 15 יום מיום הפיטורים.





צור קשר
נשמח לעמוד לשרותך | 03-7552500