<--ClarityMicrosoft-->
כניסה
למערכת
ט.מ.ל
PAYCHECKS
לחץ להרשמה
מרכז ידע וחדשות
מרכז ידע וחדשות
19.10.2014

חישוב דמי (מענק) לידה לעצמאית ושכירה

חישוב דמי (מענק) לידה לעצמאית ושכירה

רבים מאתנו מתייחסים לחישוב סכום הזכאות ל"דמי הלידה" ע"י המוסד לביטוח לאומי כעובדה מוגמרת ואינם מודעים לכך שבמקרים רבים בידנו להשפיע על אופן החישוב ולהביא לכך שהסכומים שנקבל בסופו של דבר יהיו גבוהים יותר מהסכומים המחושבים באופן אוטומטי על ידם.

במאמר זה ניגע במספר מצבים בהם נוכל להשפיע על סכום דמי הלידה ולפעמים גם על עצם הזכאות לקצבה.

נתחיל דווקא בבשורה החדשה לעצמאים

בשנת 2014, בעקבות שינוי בחקיקה, ניתנה האפשרות לבקש שחישוב דמי הלידה ייעשה על בסיס ההכנסה של השנה שקדמה לשנת הלידה. וזאת בניגוד למצב שהיה בשנים הקודמות בו דמי הלידה חושבו על בסיס ההכנסות של שלושת החודשים שקדמו ללידה - גם אם היה זה בשנה שבה ההכנסות השנתיות פחתו בעקבות הלידה.

כדי להבין את ההטבה הגלומה בשינוי מבורך זה, נסביר במס' מילים את האופן בו מחשבים ערך של יום זכאות לדמי לידה לעצמאיות.

בשלב הראשון החישוב מתבסס על גובה מקדמות דמי הביטוח שהמבוטחת משלמת מדי חודש. שהם פועל יוצא של הערכת ההכנסה החודשית הממוצעת הצפויה בשנת המס.

בשלב הבא, לאחר שמוגש הדוח השנתי לרשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי מתעדכן בהכנסה השנתית שהייתה בפועל, ובהתאם לכך מבצע חישוב מחדש ומעדכן - הן את דמי הביטוח שהעצמאית אמורה לשלם לפי ההכנסה הסופית,  והן את הגמלאות השונות שהעצמאית קיבלה במהלך השנה ואשר החישוב שלהם מבוסס על גובה ההכנסות.

בפועל, לצורך חישוב ערך של יום זכאות לאשה שילדה במהלך השנה, המוסד לביטוח לאומי מחלק את ההכנסה השנתית ל-267 ימים  (365 ימים בשנה פחות 98 ימי זכאות לדמי לידה)

חישוב זה גרם במקרים רבים לנזק, מכיוון שנשים רבות מצמצמות את הפעילות בתקופת ההיריון או שהן מאריכות את חופשת הלידה עקב הקושי לחזור לעבוד באופן סדיר, וכתוצאה מכך ההכנסה השנתית בשנת הלידה נמוכה מההכנסה בשנים רגילות באופן משמעותי, דבר שיגרום להפחתה ממשית בדמי הלידה שיקבלו.  

החל משנת 2014 תוקן עיוות זה ונקבע שניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה שקביעת ערך יום זכאות לתשלום יתבסס על ההכנסה של השנה שקדמה לשנת הלידה דבר שיביא לכך שערך יום מחושב יהיה דומה יותר לערכו בשנה רגילה שלא הושפעה מהיריון ולידה.

פריסה

צורה נוספת להביא לכך שדמי הלידה יהיו גבוהים יותר קשורה דווקא לשכירים שבינינו אשר למרות שחלק גדול מציבור זה זכאי לתוספת לדמי הלידה שחושבו בחישוב הראשוני, רוב הציבור אינו מודע לכך ואינו מממש זכות זו..

חישוב ערכו של יום זכאות לשכירה מתבסס על השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש היציאה לחופשת הלידה,  וככל שההכנסה בחודשים אלו גבוהה יותר, דמי הלידה יגדלו בהתאם.

על פי חוק הביטוח הלאומי, "תשלומים נוספים" כגון דמי הבראה, בונוסים, מענק השתתפות ברווחים וכדומה, שהמאפיין שלהם הוא, שהם אמנם משולמים בחודש מסוים אך במהותם הם תשלומים המשולמים בגין תקופת עבודה שמעבר לחודש הספציפי וע"כ ניתן לראות בהם כשכר גם עבור 11 החודשים שקדמו לתשלום בפועל – באופן יחסי.

מסיבה זו נקבע בתקנות הביטוח הלאומי שהכנסות אלו יפרסו באופן שווה ל-12 החודשים האחרונים – כולל חודש התשלום או לחודשי הוותק אם הם פחות מ-12 ויראו את ההכנסה של כל חודש מהחודשים האמורים כשהוא כולל גם את הסכום היחסי של הפריסה.

המשמעות לעניינינו היא שההכנסה בחודשי הפריסה גבוהה מכפי שהופיע במקור בתלוש השכר, וכפועל יוצא מכך אותם קצבאות שחישוב סכום הזכאות התבסס על השכר בחודשים אלו אמור לגדול בהתאם.

מאחר ורוב העובדים מקבלים דמי הבראה או רכיבים אחרים כנ"ל במהלך החודשים שאחרי חופשת הלידה. הם יכולים לבקש מהמוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את דמי הלידה באופן שייקח בחשבון ההכנסות של 3 החודשים שקדמו לחופשת הלידה גם את התוספת היחסית שנוצרה בעקבות הפריסה אחורנית של הרכיבים האמורים.

כל שעלינו לעשות הוא להגיש למוסד לביטוח לאומי מכתב בקשה לחישוב מחדש של דמי הלידה  ולצרף את תלושי השכר, בהם מופיעים תשלומים כאמור שקבלנו בחודשים שלאחר הלידה. 

יצוין שאם הרכיבים הנוספים הינם בסכום נמוך מ-1,075 ₪ (בשנת 2014) לא מתבצעת פריסה ואין חישוב מיוחד.

צמצום מספר ימי העבודה לפני הלידה

מקרה  נוסף הוא לשכירה המצמצמת את עבודתה בתקופה שלפני הלידה בגלל ההיריון  או בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, אבל במשפחה או מפני כל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, דבר שיגרום לכך שהכנסותיה שלפני הלידה, עליהן מתבסס חישוב דמי הלידה נמוכות והם יקטינו את הקצבה שהיא תקבל בסופו של דבר.

במקרה זה ניתן לפנות אל המוסד לביטוח לאומי עם מסמכים והוכחות לכך שהעובדת צמצמה את מספר ימי העבודה מסיבה מוצדקת ולבקש לבסס את חישוב דמי הלידה על חודשים אחרים – מוקדמים יותר, בהם היא עבדה בהתאם למשרה הקבועה הרגילה.

ראוי לציין כי בדרך כלל, כדי לבקש בקשה זו נדרש להוכיח צמצום מספר ימי העבודה,  צמצום של שעות עבודה או תפוקה נמוכה ללא השפעה על מספר ימי העבודה באותו חודש. לא יזכה את היולדת בחישוב כזה.

יחס חלוקה

נשים רבות עובדות בעסק של בן זוגם ואין להם זכויות לקצבאות הביטוח הלאומי – על כל המשתמע

הסיבה לכך היא בעיקר חוסר ידיעה לכך שקיים הבדל בין כללי מס הכנסה הנוגעים להכנסה מעסק של בן הזוג לבין הכללים הנוגעים לביטוח לאומי .

בעוד שלעניין מס הכנסה  יש כללים נוקשים מאוד לגביי ההכרה כהכנסה של בן זוג העובד עם בן הזוג האחר כהכנסה נפרדת, לעניין ביטוח לאומי ניתן במקרים רבים יותר לחלק את ההכנסות בין בני הזוג, דבר שיביא לכך ששניהם ייחשבו כעצמאים בעלי זכויות לגמלאות המוסד לביטוח לאומי ובין השאר גם זכאות לדמי לידה.

בהתאם לתקנה 24 לתקנות בטוח לאומי, בני זוג שעובדים יחד בעסק משותף (36 שעות שבועיות לפחות) יכולים לפצל את ההכנסות ביניהם לפי יחס חלוקה של חצי לבעל וחצי לאישה  או שליש לאחד מהם ושתי שליש לאחר – והכל לפי החלק של כל אחד מהם בהפעלת העסק – גם אם לעניין מס הכנסה כל ההכנסה תיזקף לאחד מבני הזוג

בעקבות הגשת בקשה לחלוקת ההכנסות כאמור, שני בני הזוג ייחשבו כעצמאים והם יידרשו לשלם דמי ביטוח לפי יחס החלוקה בסך ההכנסות ובהתאם לכך לשניהם יהיו זכויות כעצמאים.

יובהר שהאמור אינו מתייחס למצב בו האישה מועסקת כשכירה בעסק הבעל ומתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד.

ימי זכאות נוספים

כאן המקום להזכיר, את הסיבות בגינם נוכל להאריך, את תקופת הזכאות לדמי לידה

1.אשפוז אם – אישה שאושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה מצטברת של 15 ימים  לפחות, תהיה זכאית לתקופה נוספת של תשלום דמי לידה. לתקופה הזהה לתקופת האשפוז – מקסימום 4 שבועות.

2. אשפוז ילוד – אם הילוד אושפז לתקופה מצטברת של 15 ימים לפחות, תהיה האם זכאית לתקופה נוספת של דמי לידה בהתאם לתקופת האשפוז – מקסימום 20 שבועות.

3. ריבוי ילודים – כל ילד מעבר לילד אחד בלידה אחת מזכה ב-3 שבועות נוספים של דמי לידה.

יצויין שבמקרים בהם מספר ימי הזכאות הבסיסיים לדמי לידה יהיו רק 49 ימים במקום 98 באופן רגיל,  גם התוספות האמורות יהיו רק חלקיים  (תקופת אכשרה חלקית)





צור קשר
נשמח לעמוד לשרותך | 03-7552500