עובדים הזכאים ליום שבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות הם עובדים שעונים על התנאים הבאים:
1. עובדים שמקום עבודתם נמצא בתחום של רשות מקומית שנערכת בה בחירות או עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של רשות מקומית שהבחירות נערכות בה.
2. עובדים שעבדו 14 ימים רצופים לפחות בסמוך ליום הבחירות .
3. היו אמורים לעבוד ביום זה ונעדרו בשל הבחירות.
תשלום לעובד שהועסק ביום הבחירות :
עובדים אלה נחלקים ל- 2 קבוצות:
• עובדים, העובדים בשירותי תחבורה ובשירותים ציבוריים, אשר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת קבעה כי יפעלו כסדרם ביום הבחירות.
• עובדים, שנתבקשו ע"י מעבידיהם לעבוד ביום הבחירות והסכימו, למרות שאינם משתייכים לסוגי השירותים הציבוריים שקבעה ועדת הבחירות.
עמדת משרד התמ"ת היא כי בעקבות נוהג שהשתרש בין הארגונים (הסתדרות ומעסיקים), וכן ההוראות לעניין זה הקבועות בתקשי"ר לגבי עובדי המדינה, המעבידים משלמים שכר בשיעור 200% או לחילופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות. נוהג זה חל גם לגבי הקבוצה השנייה, אם כי במקרה זה יכול ויסכימו העובד והמעביד על שכר גבוה יותר.
כמו כן, אין הגדרה לגבי מועד השבתון ואולם בחוק הבחירות נקבעו שעות ההצבעה ולכן ניתן לומר כי זמן השבתון הוא זמן ההצבעה (מ- 07:00 עד 22:00).
על אף האמור לעיל, עובדים שאינם אזרחי ישראל בענפי: הסיעוד המועסקים על ידי יחיד, המלונאות, ההסעדה, הבניין והתעשייה המועסקים ביום הבחירות בעבודתם יקבלו את שכרם הרגיל. כלומר, הם לא יקבלו כפל תשלום. עובד כאמור שנעדר מעבודתו על אף שנדרש לעבוד ביום השבתון, לא יהיה זכאי לשכר בעד אותו יום, אלא אם כן, מדובר בהיעדרות בשל אחת מהנסיבות הבאות: מחלה, חופשה שנתית, ימי חג; מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית; אבל; היעדרות מותרת לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים (הריון, תקופת לידה והורות).
